#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע יש סימניות בויהי בנסוע ?	מח' תנאים אם הוא משום שהיא כספר בפנ&quot;ע, (ואז במדבר ג' ספרים ויש ז' ספרים בתורה והיינו עמודיה שבעה), או משום שאינו מקומה אלא במסעות, ונכתב כאן רק להפסיק בין ב' פורענויות. [ויסעו מהר ה' שסרו מאחרי ה', והמתאוננים].	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן היה הנידון אם מצילים גליונים של ס""ת, לס""ד ולמסקנא, ומה הדין בזה?"	לס&quot;ד בכל עניין, ואמרינן דבבלה לא. והדר אמרינן דבמקום הכתב שנמחק גרע מגליונים דמעיקרא לא נתקדש אלא אגב הכתב. ובגליונות שבצד בעיא דלא איפשטא.	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע אין לפשוט מהא דאין מצילים ס""ת שנמחק, דהגליונות אין בהם קדושה, דא""כ יציל בשביל הגליונות? (הגליונות שבצד, ומקום הכתב גופיה).<div>&nbsp;ומדוע אין לפשוט דיש בהן, מהא דמטמאין את הידים?</div>"	הא דאין מצילים, י&quot;ל כשנגזזו הגליונות. [ומקום הכתב עצמו אין בו קדושת גליונות, דאינו קדוש אלא אגב כתב].</p><p dir='rtl'>הא דמטמאים את הידים, י&quot;ל דאגב ספר שאני.	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה פירוש הברייתא דגליונין וספר מינים אין מצילים אותם, לס&quot;ד ומסקנא ?	לס&quot;ד בגליונות ס&quot;ת ומקשינן דנפשוט שאין בהם קדושה. ואמרינן דגליונות של ספרי מינים. ומקשינן דמשמע דספרים עצמם מצילים והא ודאי ליתא. ומסקינן דכוונת הברייתא דספרי מינים הרי הן כגליונות שלא נכתבו שאין מצילין אותם.	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושים בחול עם ספרי מינים ומדוע ? והאם עדיף לנוס לבית עכו&quot;מ או בית מינים ומדוע ?	לר' יוסי קודר את האזכרות וגונזן והשאר שורף. לר&quot;ט שורף עם האזכרות, ור' ישמעאל מפרש דהוא ק&quot;ו מסוטה, דנמחה השם להשכין שלום בין איש לאשתו, וכ&quot;ש בין ישראל לאביהן שבשמים. ולכ&quot;ע אין מצילים.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ט אמר שינוס לבית עובדי ע&quot;ז, דאינם מכירים וכופרים, והמינים המכירים גרעי.	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצילים ספרי בי אבידן מן הדליקה? והאם הלכו לשם רב ושמואל ?	ר' אבהו לא פשט אי מצילים. רב לא הלך ושמואל הלך.	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה שיחדו אשת ר&quot;א ור&quot;ג את הפילסופא, ומה הוא פסק בדינם ?	אשת ר&quot;א בנר זהב, והוא אמר תחילה דמשעה שגלו ניתן ספר אחר תחת התורה. ור&quot;ג שיחדו בחמור לובי, ואמר שראה בסוף הספר שאינו לפחות מתורת משה אלא להוסיף.	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה טעם איסור קריאה בכתובים, ומתי זמן ומקום האיסור, ומה מותר לעשות בכתובים ?	"לת""ק משום ביטול בית המדרש. ולר' נחמיה שלא יקרא בשטרי הדיוטות. <p></p><p dir=""rtl"">ולר' נחמיה האיסור בכל זמן.&nbsp;</p><p dir=""rtl"">לדעת ת""ק, לל""ק לכו""ע מותר שלא בזמן בית המדרש, ופליגי רב ושמואל אם מותר בזמן בית המדרש שלא במקום בית המדרש.&nbsp;</p><p dir=""rtl"">לל""ב רב ושמואל לא פליגי בזה, אלא דשמואל אמר דלר' נחמיה אסור אף שלא בשעת בית המדרש. אך איהו גופיה נהג כרבנן.</p><p dir=""rtl"">ומותר לשנות ולדרוש בהם, ואם הוצרך לפסוק מותר לעיין בהם.</p>"	<br/>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו יומא דאסתנא, ואיך קרויה רוח דרומית ?	אסתנא - רש&quot;י הביא די&quot;א דהיא רוח דרומית, ודחה דהיינו צפונית, ודרומית קרויה יומא דשותא.	<br>שבת דף קטז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לאיזה עניין בהפשטת העור דרשינן לקרא ד'כל פעל ה' למענהו', ואיזו תועלת יש בזה (3), ומה הנפק&quot;מ בין הטעמים ?	לרבנן להפשטת כל העור, שלא יהיו קדשי שמים מונחים כנבלה, או שלא יסריח הבשר. [וגנאי לגבוה שיהיה פרס אוכלי שולחנו מגועל]. ונפק&quot;מ למונח על שולחן זהב שאינו נראה כנבלה, או ליום רוח צפונית (ורש&quot;י הביא י&quot;מ דרומית) שלא יסריח.</p><p dir='rtl'>לר' יוחנן בן ברוקה להפשיט עד החזה להוציא האימורים, שלא יהיו בהם נימים.	<br/>שבת דף קטז		
